המדריך השלם לצילום נוף: חלק 3 - האור
- Amos Ravid
- 4 days ago
- 8 min read
מתי כדאי לצאת לצלם נוף, באיזה עונה, באילו תנאים ובאיזה שעות? ולאיזה כיוון כדאי לצלם? התשובות לכל השאלות הללו תלויות באור, חומר הגלם והנשמה של כל צילום נוף
בפרקים הקודמים של המדריך השלם לצילום נוף עסקנו בציוד ובטכניקה (פרק 1) ובקומפוזיציה (פרק 2). הפרק השלישי של המדריך עוסק בחומר הגלם של הצילום - האור. ככזה לא מפתיע שהאור הוא מרכיב חשוב ביותר בכל צילום, ובצילום נוף בפרט. אם הקומפוזיציה היא המבנה של התמונה, האור הוא הנשמה שלה. הוא יוצר את האווירה, והוא לא פחות מאתגר ממנה. כי בניגוד לצילום בסטודיו, בצילום נוף השליטה שלנו על האור מוגבלת למדי ותלויה בעיקר בהחלטה שלנו מתי לצלם (העונה, היום, השעה), היכן לצלם, ולאיזה כיוון. היתר כבר תלוי בחסדי שמיים. זהו אחד האתגרים הגדולים בצילום נוף וזהו גם אחד הדברים היפים בו. כי גם אם הנוף עצמו לא משתנה, כל תמונה היא ייחודית וחד פעמית. והכל בזכות האור.
לראות את האור
זהו ביטוי מאוד נפוץ הזה בקרב צלמי נוף. הרעיון שעומד מאחוריו הוא הצורך להתייחס אל האור, פשוטו כמשמעו, באופן יזום ומודע. כאחד המרכיבים החשובים בצילום נוף כדאי להבין את ההשפעה של האור על הסצנה ולהתחשב בה בעת תכנון התמונה. במילים אחרות, לתת לאור את תשומת הלב הראויה, לפחות כמו ליתר האלמנטים המרכיבים את התמונה. לפחות.
חשיבות האור
העין האנושית נמשכת באופן טבעי לאזורים המוארים בתמונה. טובי הציירים לאורך ההיסטוריה השתמשו בתכונה הזו על מנת לכוון את עיני הצופים לאזורים החשובים של הציור. האור יכול לשנות לחלוטין את האופן בו התמונה מתקבלת ולהפוך אלמנטים חבויים לנושא התמונה ולהיפך. האור משפיע גם על הצבעים של התמונה ועל האווירה שהיא משדרת. הוא יכול ליצור דינמיות ואנרגיה. ההבדלים בין אזורים מוארים לחשוכים מוסיפים לתמונה עומק ודרמה. בשורה התחתונה, בשימוש נכון האור משלים את הקומפוזיציה ליצירה אחת שלמה.
1. מתי לצלם נוף
אפשר לצלם נוף בכל שעות היממה, זה ברור. אפילו בלילה. אבל יש שעות שמתאימות יותר. בגלל האור. אלו הן בדרך כלל השעות שסביב הזריחה והשקיעה, ועל פיהן מתנהל בדרך כלל סדר היום של צלמי נוף.
שעות הזהב
שעות הזהב אלו הן השעות שמעט לפני השקיעה ומעט אחרי הזריחה. השם ניתן להן לא רק בגלל הגוונים הזהובים החמימים המאפיינים אותן, אלא גם בגלל שהן לרוב השעות הטובות ביותר לצילום נוף. השמש עדיין (או כבר) מעט מעל האופק ומאירה את הנוף באור ישיר בגוונים חמימים. כיוון מקור האור ניתן לזיהוי בקלות בתמונה. הזווית הנמוכה שלו יוצרת אור מרוכך והצלליות הארוכות יוצרות רב ממדיות ועומק לתמונה. בבוקר שימו לב לזמן הקצר למציאת קומפוזיציה ולתכנון התמונה, לכן מומלץ לערוך היכרות מוקדמת עם הלוקיישן ולהגיע מוכנים.
השעה הכחולה
זהו הכינוי לזמן הקצר שלפני זריחת השמש ואחרי שקיעתה. השעה הכחולה יכולה לספק אור נהדר לכן אל תמהרו להתקפל מיד אחרי השקיעה. הצבעים הדרמטיים ביותר בשמיים מגיעים לעיתים בזמן הזה. ככל שמתקדמים בשעה הכחולה אל עבר החושך (או מקדימים בשעות הבוקר) הצבעים מקבלים גוון כחול יותר (ומכאן השם). בין לבין מתקבלים לפעמים צבעים פסטליים נעימים ואור מרוכך עם ניגודיות נמוכה אשר יוצר אווירה רגועה נהדרת. ניתן עדיין לזהות את כיוון מקור האור שמעניק עומק ורב-מימדיות לתמונה. השעה הכחולה המאוחרת (או המוקדמת בבוקר) נהדרת גם לצילום נוף עירוני היות שהיא משלבת את האור הסביבתי הכחלחל עם האור המלאכותי של העיר.
שעות היום
לרוב אלו שעות פחות אהובות לצילום נוף. השמש הגבוהה והישירה יוצרת אור "קשה", ניגודיות חזקה (קונטרסט) וצלליות רבות. זמן טוב לסקאוטינג ולמנוחה. אבל למרות ששעת הזהב והשעה הכחולה אלו השעות המומלצות ביותר לצילום נוף לא חייבים להגביל את עצמנו אך ורק רק לשעות הללו. בימים מעוננים אפשר לקבל תאורה מעניינת גם ביתר שעות היום, כדאי רק להקפיד שאין כתמי שמש חזקים בתמונה. ימים חורפיים עם עננות מלאה מושלמים לצילום נחלים ומפלים ויערות גם בשעות היום. בימים כאלו השמיים הופכים למעיין סופט-בוקס ענק שמרכך את האור ויוצר תאורה אחידה וצבעים רוויים.
שעות הלילה
כן, אפשר (ומומלץ) לצלם נוף גם בלילה. צילום נוף כוכבים ושביל החלב הוא תחום פופולרי מאוד בצילום נוף שמתבצע כמובן בלילה. הטכניקה מעט שונה מצילום נוף ביום, אבל לא מאוד מסובכת ועם קצת לימוד ותרגול היא מאוד מהנה ומתגמלת (מדריך לצילום נוף בלילה נמצא כאן). צילום נוף לאור ירח הוא אופציה לילית נוספת מעניינת ושונה. גם צילום נוף עירוני מתאים מאוד לשעות החשיכה תוך ניצול האור המלאכותי של העיר. בקיצור, לישון זה לחלשים (או לצלמי סטודיו).
2. לאן לצלם
כיוון האור הוא פקטור משמעותי מאוד בצילום בכלל ובצילום נוף בפרט. אבל היות שבצילום נוף אנחנו לא יכולים לכוון את מקור האור או להזיז אותו כרצוננו עלינו להתאים את עצמנו אליו ולתכנן את מיקום וכיוון הצילום לפיו. ישנם לוקיישנים שמתאימים יותר לזריחה, יש לשקיעה ויש כאלו שגם וגם, תלוי בכיוון האור. כדאי לתכנן זאת מראש באמצעות מפות, אפליקציות ייעודיות או היכרות מוקדמת עם הלוקיישן. המלצה: נסו לצלם באור מכיוונים שונים, לימדו כיצד כיוון האור משפיע על התמונה ואל תנעלו תמיד רק על מה שמקובל.
אור אחורי
צילום אל תוך השמש הזורחת/שוקעת נקרא לפעמים, באופן מבלבל, אור אחורי, למרות שתכלס הוא מגיע מלפנים (המונח לקוח מצילום דומם ופורטרטים ומתאר מצב בו מקור האור הוא מאחורי האובייקט). אור אחורי נהדר לצילום נוף אבל יכול להיות מאתגר, במיוחד בימים בהירים. הוא מאופיין בניגודיות גדולה ולעיתים קרובות דורש שימוש בפילטר אן די מדורג או בטכניקה של ריבוי חשיפות וחיבורן בתכנת עריכה. אבל לצד האתגר הטכני הוא יוצר מראה דרמטי ועומק רב לתמונת נוף. הניגודיות הרבה של אור אחורי מתאימה מאוד גם ליצירת צלליות (סילואטים).
אור צידי
אור צידי נמוך הוא אור נהדר לצילום בכלל ולצילום נוף בפרט. לא סתם ציירים לאורך כל ההיסטוריה אהבו להדגיש אור צידי. לא סתם צלמי סטודיו משתמשים בו לצילום פורטרטים ודומם. אור צידי מלטף את הנוף, מחמיא לו ויוצר רב-מימדיות ועומק לתמונה. הוא מדגיש את הצבעים ואת הטקסטורות של הנוף. בנוסף, הוא יוצר פחות ניגודיות ולכן גם קל יותר לצילום מאור אחורי.
אור קדמי
אור קדמי (מקור האור מאחורי הצלם) נחשב פחות רצוי בצילום נוף אבל לא בצדק. בהעדר הצללות הוא עלול אמנם ליצור חד-מימדיות, אבל בתנאים מתאימים ובמיוחד תחת שמיים מעוננים או בטופוגרפיה הררית מורכבת שמצלילה את הפורגראונד הוא יכול להדגיש ולהחמיא לנושא וליצור תמונה נהדרת. לכן ממש לא כדאי לפסול אותו על הסף. כל מקרה לגופו.
אור חוזר
סוג נוסף של אור נהדר הוא אור חוזר (או אור עקיף). הוא מאפיין ימים עם עננות מלאה ואת השעה הכחולה. אפשר להיתקל בו בתוך קניונים עמוקים למשל כשהשמש לא מאירה אותם באופן ישיר והאור שחודר אליהם מוקרן מהקירות. אור עקיף מאיר את הנוף בצורה אחידה ואינו יוצר היררכיה בין האלמנטים השונים, לכן עלול להיות בעייתי בקומפוזיציות מרובות אלמנטים. במקרים כאלו כדאי אולי לנסות לפשט את התמונה. מהצד השני הוא מאפשר לצלם גם בימים בהירים ואפילו בשעות שהשמש גבוהה יחסית בשמיים.
3. עננות
הגורם השלישי שמשפיע על אופי ואיכות האור הוא כמובן מזג האוויר. כשמזג האוויר גרוע זה בדיוק הזמן לצאת לצלם, כך לפחות נוהגים לומר. טוב, לא צריך להגזים, ברור שאפשר (ורצוי) לצלם גם במזג אוויר פחות גרוע, אבל שמיים דרמטיים יוצרים דרמה גם בתמונה. עננות נהדרת לצילום נוף. היא יוצרת טקסטורות בשמיים וצובעת אותם בצבעים כתומים אדומים שאנחנו כה אוהבים בשעות השקיעה והזריחה. בנוסף הם מסננים את האור, מרככים ומעצבים אותו. בקיצור, Win Win Win Situation. ישנם סוגים שונים של עננים שמשפיעים באופן שונה על התמונה. אפשר לסווג אותם על פי כמות (צפיפות) העננים, הגובה שלהם והמבנה. אין צורך להתמחות במטאורולוגיה, ממש לא, אבל היכרות בסיסית עם הנושא ושימוש באפליקציות חיזוי יעזרו לכם לתכנן אם לצאת לצלם, היכן ומה לחפש.
עננות נמוכה
מאופיינת לרוב בענני קומולוס גדולים ("ענני כבשה") שנראים כמו גושים גדולים בעלי נפח וגובה רב. כשהם בצפיפות גדולה קרני השמש החודרות ביניהם יכולות לייצר תאורה מעניינת על הקרקע. לפעמים אפשר ממש לצלם את קרני האור החודרות דרכם כדי ליצור דרמה בתמונה. מצד שני הם עלולים לחסום את האור או אפילו להסתיר את פסגות ההרים. קחו זאת בחשבון כשאתם מתכננים את הלוקיישן. כשהם מצולמים אל מול השמש (בשקיעה או בזריחה) הם עלולים ליצור גושים אפורים גדולים ולא מאוד אטרקטיביים אבל יכולים ליצור חלונות זמן קצרים ויפים בהם השמש חודרת דרכם. בחשיפות סופר ארוכות יכולים ליצור טקסטורה מעניינת.
עננות בינונית וגבוהה
אלו הם לרוב העננים ה"מבוקשים" ביותר על ידי צלמי נוף. הם יוצרים את האור היפה ביותר ומקשטים את השמיים בטקסטורות מעניינות. הגובה הרב שלהם יוצר צבעים מרהיבים בזמן השקיעה (וקצת אחריה) והזריחה (ולפניה), כשקרני השמש פוגעות בהם מלמטה. ענני צירוס (ענני נוצה) הם דוגמא נהדרת. אלו הם עננים דמויי חוטים עדינים בגובה רב. ענני צירוסטרטוס הם עננים גבוהים במרקם סיבי שמכסים את השמיים בשכבה אחידה וצפופה. גם הם מצטלמים נהדר בשקיעה ובזריחה ויוצרים לעיתים קרובות צבעים דרמטיים במיוחד. עננות בינונית וגבוהה יכולה ליצור אור וצבעים נהדרים גם זמן ארוך יחסית אחרי השקיעה (השעה הכחולה) אז אל תמהרו להתקפל. בקיצור, כשהתחזית צופה עננות גבוהה או בינונית זה הזמן לצאת לצלם.
ענני גשם
שכבה צפופה ואחידה של עננות כבדה בצבע אפור בגובה בינוני שחוסמת לחלוטין את קרני השמש. ממש כמו בימים בהירים השמיים עצמם חסרי טקסטורות ועלולים להיות משעממים למדי, לכן לרוב רצוי להימנע מלכלול הרבה מהם בתמונה. אבל הם כן יוצרים אור אחיד ללא צלליות ולכן מעולים לצילום נחלים, מפלים ויערות. מלבד זאת הם יכולים ליצור לעיתים חלונות זמן קצרים והזדמנויות לשמיים ואור דרמטיים, כך שאם בא לכם לקחת את ההימור הוא יכול לפעמים להשתלם. שלא לדבר כל האפשרות לתפוס איזה קשת בענן שבוודאי מצדיקה את המאמץ.
ימים בהירים
ימים בהירים הם אויב או ידיד? צלמי נוף רבים מעדיפים פשוט להימנע מלצלם בימים כאלו אבל האם בצדק? כמו תמיד התשובה מעט יותר מורכבת. התאמה למצב ובחירת לוקיישן נכון יכולה להניב תוצאות נהדרות. צילום נופים אינטימיים או אבסטרקטיים, מינימליזם, מסגור וצילום בשעה הכחולה הם כמה אופציות טובות לצילום בימים בהירים. (פוסט מורחב על מה מצלמים בימים בהירים אפשר לקרוא כאן).
התחזית
כפי שנאמר, אין שום צורך להפוך לחזאי מדופלם. פשוט להתעדכן בתחזית מזג האוויר ובאפליקציות הייעודיות לעננות וגשם, ולתכנן על פיהן את הלוקיישן והתזמון (על אפליקציות מומלצות לצילום נוף ראו בפרק הבא של המדריך). זכרו שבאזורים מסויימים בעולם, בעיקר צפוניים וקרים, מזג האוויר הפכפך וקשה לחיזוי. הוא יכול להשתנות תוך זמן קצר, לפעמים ללא התרעה מוקדמת. לעיתים זה משחק לטובתנו ולפעמים פחות, אבל תחזית שנראית לא מבטיחה לא אומרת בהכרח שצריך להישאר בחדר. כמובן שהדיוק גבוה יותר ככל שמתקרבים לשעה היעודה כך שכדאי פשוט לעקוב ולהישאר מעודכנים.
קומפוזיציה או אור?
עכשיו, כשאנחנו מכירים את שני המרכיבים שבונים תמונת נוף, נשאלת השאלה מה חשוב יותר - הקומפוזיציה או האור? ובכן, שניהם ככל הנראה חשובים באותה המידה והם משלימים אחד את השני. כל אחד מהם בנפרד הוא תנאי הכרחי אך אינו מספיק כדי ליצור תמונת נוף טובה. השאלה המעט פרובוקטיבית ולא מאוד רלוונטית הזו מתייחסת יותר לסגנון הצילום ושיטת העבודה שלכם: האם אתם רודפים אחרי האור או מחכים לו. שתי הגישות הללו מקובלות בצילום נוף:
1. גישה מוכוונת קומפוזיציה - למצוא קומפוזיציה טובה ולהמתין לאור המושלם.
2. גישה מוכוונת אור - לרדוף אחרי האור המושלם ולנסות להתאים לו בזריזות את הקומפוזיציה.
גם אם אתם, כמו רוב הצלמים אני חושב, הולכים על גישת הקומפוזיציה, אל תשכחו אף פעם לקחת בחשבון את האור. הוא חשוב באותה המידה והוא יכול להיות זה שיעשה את ההבדל. ואולי בכלל הכי טוב זה לשלב בהתאם לסיטואציה ולמצב. התחשבו באור בתכנון המקדים ובתזמון של הצילום, ובשטח היו תמיד ערניים, הסתכלו תמיד לכל הכיוונים והיו גמישים מספיק על מנת ללכת לפעמים בעקבות האור.
Comments