המדריך השלם לצילום נוף - חלק 1: הציוד והטכניקה

כל מה שרצית לדעת על צילום נוף ולא העזת לשאול. איזה ציוד מומלץ, באיזה הגדרות להשתמש, מה זה קומפוזיציה ובאיזה שעות כדאי לצלם. כל זאת ועוד במדריך השלם לצילום נוף

צילום נוף הוא שילוב קסום בין טבע, אומנות וטכנולוגיה. החוף השחור בויק, איסלנד

---

"צילום נוף הוא המבחן העליון של הצלם ולרוב גם האכזבה העליונה שלו", אנסל אדאמס

---

הציטוט של הצלם האייקוני ואבי צילום הנוף המודרני מתאר במשפט את מה שכל צלם נוף יודע. כולם הרי מצלמים נופים, אבל צילום תמונת נוף מרגשת זו כבר משימה מאתגרת למדי, והיא איננה ספונטנית כפי שלרבים אולי נדמה. צילום נוף טוב, מסתבר, מצריך הרבה יותר מאשר נוף יפה. מאחורי תמונת נוף טובה עומדים ניסיון, הבנה טכנית, ראיה ותכנון. צילום נוף שונה מתחומי צילום אחרים ולכן דורש התייחסות פרטנית ולא מעט השקעה. תהליך הלימוד הוא אינסופי ממש וכולל מגוון רחב למדי של נושאים, טכניים ואומנותיים. החדשות הטובות הן שזה בהחלט אפשרי. החדשות הטובות יותר הן שזה כיף, ושתמיד אפשר להתחיל. המדריך השלם לצילום נוף כולל את כל מה שצריך לדעת. ובכן, לפחות חלק מכל מה שצריך לדעת.

למי מיועד המדריך?

המדריך השלם לצילום נוף מסכם עבודה בת מספר שנים של כתיבת מאמרים בנושא ושעות רבות של כתיבת המדריך עצמו. הוא כולל שלושה פרקים שמהווים את אבני הבניין של צילום נוף: 1) הציוד והטכניקה 2) הקומפוזיציה 3) האור. פרק רביעי כולל טיפים נוספים ועוד נספחים. המדריך מיועד לצלמים מתחילים ומתקדמים כאחד, בעלי ידע בסיסי לפחות של עקרונות הצילום, אשר מעוניינים להתמקצע ולהתעמק בתחום המרתק והמאתגר (ובעיני גם מאוד מהנה) של צילום נוף. הפרק הראשון של המדריך עוסק בציוד ובטכניקה הנדרשים לצילום נוף והוא הבסיס של כל העניין.

הערה חשובה: היות וכמות הטקסט שניתן לכלול בכל פרק מוגבלת, המדריך כולל הפניות רבות למאמרי משנה מעמיקים במגוון הנושאים בהם הוא עוסק. אני ממליץ בחום לקרוא גם אותם, הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמדריך.

נוף ימי - אחד הנושאים האהובים על צלמי נוף. צולם בחוף דור

1. הציוד

---

"זו אשליה שתמונות נעשות על ידי המצלמה. הן נעשות על ידי העין, הלב והראש", הנרי קרטייה ברסון

---

מצלמה, טובה ככל שתהיה, אינה מבטיחה צילום נוף משובח. ממש לא. הצילום נעשה על ידי הצלם ולא על ידי המצלמה, וזו אמירה חשובה בתור הקדמה. רבים מצילומי הנוף הטובים והחשובים בהיסטוריה צולמו בציוד שלא היינו אפילו מדמיינים להשתמש בו היום. ובכל זאת, ללא ציוד מתאים יהיה הרבה יותר מאתגר להפיק צילום נוף איכותי. שימו לב שהדגש הוא על הציוד המתאים ביותר ולאו דווקא האיכותי או היקר ביותר. בשורה התחתונה, ציוד מתאים הוא תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק.

כמה להשקיע?

שאלת מיליון הדולר, תרתי משמע. האם ציוד טוב (ויקר) יותר מפיק תמונות טובות יותר? ובכן התשובה לכך מתחלקת לשניים: 1. כן 2. לא.

גם אם אין צורך ללכת מיד על ציודי קצה יקרים, קשה יהיה לברוח מהשקעת סכומי כסף לא מבוטלים. ציוד טוב מפיק איכות תמונה גבוהה יותר, הוא נוח יותר לתפעול והוא אמין ועמיד בתנאים הלא פשוטים של צילום נוף וטבע. מהצד השני, כדאי לקחת בחשבון שהוא גם לא עושה קסמים, הוא לא מייצר קומפוזיציות טובות יותר ולא יהפוך אתכם לצלמי נוף טובים יותר. בשורה התחתונה - הציוד לא עושה את התמונה אבל הוא יכול לעזור לכם (או להפריע) לעשות אותה. את התקציב שלכם חשוב לחלק באופן מאוזן בין כל מרכיבי הציוד הנדרשים. בסעיפים הבאים אנסה לעשות קצת סדר ולפרט מה נחוץ ומה פחות בצילום נוף. איפה אפשר קצת להתפשר ואיפה זה פחות מומלץ. ובסוף, כרגיל, זוהי בעיקר שאלה תקציבית.

איזה מצלמה?

מצלמות הטלפונים הסלולריים הולכות ומתקדמות ואפשר במצבים מסוימים להפיק מהן תמונות לא רעות בכלל, אבל עדיין, הדגש בהן הוא על קומפקטיות, משקל ונוחות. וזה, מה לעשות, בא על חשבון האיכות האופטית, גודל החיישן, הגמישות ועוד. כך שאם אתם מתכוונים להיכנס ברצינות לעניין של צילום נוף אין מנוס מרכישת מצלמת מירורלס או די.אס.אל.אר, עדיף קשיחה ועמידה יחסית, ורצוי בעלת חיישן מלא (Full Frame). מה שכן, צילום נוף דווקא סלחן יחסית בנוגע לגוף המצלמה וממש אין הכרח לרכוש את הדגמים המתקדמים והיקרים ביותר. כלומר, זה תמיד כיף אבל חלק מהפיצ'רים שלהן, כמו למשל מערכת פוקוס סופר מהירה ומתקדמת או צילום רציף סופר מהיר, אינם מהותיים לצילום נוף. פוסט מורחב על רכישת מצלמה לצילום נוף אפשר ומומלץ לקרוא כאן, במדריך לרכישת מצלמה לצילום נוף.

עדשות אולטרה רחבות מאפשרות להתקרב ולהדגיש את הפורגראונד (חזית התמונה). הפארק הלאומי באנף, קנדה

איזה עדשות?

כאן צילום נוף דווקא הרבה פחות מתחשב. אין תחליף לאופטיקה טובה, במיוחד אם אתם מתכננים להגדיל ולהדפיס את התמונות שלכם. מצד שני, עדשות מתעדכנות בקצב הרבה פחות מהיר ממצלמות, ויכולות להמשיך לשרת אותנו שנים ארוכות קדימה כך שההשקעה לפחות משתלמת. למעט בצילום לילה אתם גם לא חייבים את מפתח הצמצם הרחב (והיקר) ביותר. טווח אורכי המוקד השימושי בצילום נוף רחב ביותר, כנראה הרחב ביותר מבין כל סגנונות הצילום, כך שסביר להניח שנזדקק ליותר מעדשה אחת. החל מעדשה אולטרה רחבה (14 או 16 מ"מ) המאוד פופולרית בצילום נוף, וכל הדרך עד לעדשת טלה (200 מ"מ ויותר). לגמישות מרבית אני ממליץ להשתמש בעדשות זום (עדשות בעלות אורך מוקד משתנה). שלוש עדשות זום יכסו בדרך כלל את הטווח - רחבה (14-24, 16-35 וכד'), בינונית (24-70, 24-120 וכד') וארוכה (70-200, 100-400 וכד'). אפשר להתחיל עם הטווחים הקצרים והבינוניים, ואת הארוכים להוסיף בהמשך, כשתרגישו שהם חסרים לכם. רצוי לבחור דגמים קשיחים ועמידים (בכל זאת צילום טבע), ולקחת בחשבון גם את המשקל. בדרך כלל צמצם מקסימלי רחב יותר ומבנה קשוח יותר שווים משקל רב יותר בתיק ופחות כסף בכיס. מידע מפורט ניתן למצוא במדריך לרכישת עדשות לצילום נוף.

חצובה

קשה לחשוב על צילום נוף בלי להשתמש בחצובה. זה חד יותר, מדוייק יותר, מתוזמן יותר, ומאפשר לבצע חשיפות ארוכות וטכניקות מתקדמות שונות כמו ריבוי חשיפות והערמת פוקוס. תפקיד החצובה הוא בסך הכל להחזיק את המצלמה, אבל אל תקלו בכך ראש, זהו תפקיד תפקיד. חצובה גרועה זה סבל. למרות הנטייה לכך בקרב צלמים מתחילים, זהו לא המקום לחסוך. גם אם אין צורך לרכוש את הדגמים היוקרתיים והיקרים ביותר, זכרו שאתם מקבלים בדיוק את מה שאתם משלמים. הסוד הוא לאזן בין יציבות, נוחות תפעולית ומשקל. רכשו חצובה של יצרן מוכר ואמין. חלק מהחצובות נמכרות כקיט הכולל ראש חצובה ובאחרות הראש נמכר בנפרד. בכל מקרה, הבחירה של צלמי הנוף היא בדרך כלל ראש כדורי. מחבר L לחיבור המצלמה לחצובה הוא אביזר מומלץ מאוד ועדיף על המחבר הפשוט שמגיע עם ראש החצובה. הוא מאפשר מעבר מהיר מצילום באוריינטציה אופקית לאנכית (וחזרה) ושמירה על מירכוז המצלמה ויציבות החצובה גם במצב מאונך. מדריך מפורט לרכישת חצובה לצילום נוף נמצא כאן.

פילטרים

פילטרים נמצאים בשימוש עוד מראשית ימי הצילום. אלו הם בעצם משטחי זכוכית או חומר פלסטי בעלי תכונות אופטיות לצרכים ספציפיים. הם יכולים בהחלט להיות שימושיים (אם כי בהחלט לא הכרחיים). פילטרים לא עושים קסמים ובוודאי לא יכולים להפוך תמונה גרועה לטובה כמו שרבים נוטים לחשוב. חלקם מסייע להתגבר על תנאי אור קשים או על מגבלות אופטיות של העדשות, ואחרים משמשים לצרכים יצירתיים כמו חשיפות ארוכות. שלושת הפילטרים השימושיים ביותר בצילום נוף הם פילטר אן. די. (ND), פילטר אן. די. מדורג (GND) ופילטר מקטב, עליהם נרחיב בהמשך.

עגולים או מרובעים?

פילטרים יכולים להגיע בשתי צורות: עגולים המתברגים לקצה הקדמי של העדשה או ריבועיים שדורשים התקן ייעודי שמצמיד אותם לקדמת העדשה. פילטרים מרובעים מגיעות במספר גדלים בהתאם לקוטר העדשות. מערכות ההצמדה שלהם מאפשרות להערים מספר פילטרים בו זמנית. איזה מערכת עדיפה? עניין של נוחות והרגלים בעיקר. יתרון אחד למרובעים הוא שאפשר להסתפק במתאם ואין צורך בפילטר נפרד לכל קוטר עדשה שברשותכם.

פילטר אן. די. (Neutral Density)

פילטר כהה שפשוט חוסם חלקית את האור העובר דרכו לעדשה. הוא מאפשר לצלם בחשיפות ארוכות יותר, מעבר למה שתנאי האור מאפשרים בלעדיו, ומשמש בעיקר למטרות יצירתיות, למשל הדגשת או מריחת תנועת מים ועננים (ראו סעיף מהירות התריס בחלק 2 של המאמר). כמו תמיד בחשיפות ארוכות יש לצלם על גבי חצובה ומומלץ להשתמש בשלט או בטיימר הפנימי של המצלמה.

פילטר אן. די. מדורג (Graduated Neutral Density או בקיצור GND)

הפילטר המדורג נמצא בשימוש צלמי נוף כבר יותר ממאה שנים. הוא משמש לאיזון התמונה כשיש הבדלים גדולים בעוצמת האור בין השמיים לקרקע, מעבר לטווח הדינמי של החיישן. חלקו העליון של הפילטר כהה (חוסם חלקית את האור) והתחתון שקוף. הוא מגיע במספר עוצמות של חסימת אור (המוגדרות בסטופים) ובכמה אופציות לאזור המעבר - חד, בינוני ורך, המתאימות לקו אופק שונה. חשיבותו פחתה מעט בשנים האחרונות בגלל השיפור המתמיד בטווח הדינמי של החיישנים המודרניים והאפשרות להחליף את השימוש בו על ידי צילום מספר חשיפות וחיבור ביניהן בתכנת העריכה.

פילטר מקטב (Polarizing Filter)

פילטר שימושי למדי במצבים מסויימים בצילום נוף ואין לו תחליף בעריכה. הפילטר המקטב חוסם אור מקוטב המשתקף ממשטחים לא מתכתיים כדוגמת מים, זכוכית, צמחיה ואפילו השמיים. על ידי כך הוא מפחית החזרי אור, השתקפויות וסינוור ומדגיש את הצבע. הפילטר המקטב שימושי במיוחד בצילום נחלים, מפלים, צמחייה ויערות. כתוצר לוואי הוא גם מפחית בכסטופ עד שניים את כמות האור העוברת דרכו.

המלצות כלליות לגבי פילטרים

רצוי מאוד לרכוש פילטרים באיכות טובה של מותג מוכר. כאלו שלא יפגעו באיכות האופטית של העדשה ולא יצרו הטיות צבע. אל תשכחו לדאוג לניקיון שלהם (בדקו זאת לפני כל שימוש). ולבסוף, לפילטרים יש נטייה יקרה ומעצבנת להישבר לכן מומלץ לרכוש עבורם מארז קשיח ייעודי שישמור עליהם בתוך תיק הצילום. מאמר מורחב על פילטרים בצילום נוף ואופן השימוש בהם נמצא כאן.

שלט רחוק

ציוד נלווה נוסף

למניעת תזוזות קלות בעת לחיצה על כפתור הצילום מומלץ לעבוד עם שלט רחוק, במיוחד בחשיפות ארוכות. אני אוהב להשתמש בשלט אלחוטי שלדעתי נוטה פחות ליפול, ובנוסף מאפשר לצלם "סלפי" למי שאוהב להוסיף דמות לצילומי הנוף שלו. במקום שלט אפשר להשתמש בטיימר הפנימי של המצלמה (מכוון לשתי שניות). היתרון של שלט על פני הטיימר הוא ביכולת לתזמון מדויק יותר במצבים בהם זה נדרש (תזמון הגלים בצילום בים למשל). פנס ראש הוא לא רק פריט חשוב לצילום בלילה, אלא מהווה אביזר בטיחות להגעה בטוחה ללוקיישן לפני הזריחה או יציאה ממנו אחרי השקיעה. אני ממליץ להחזיק תמיד בתיק פנס ראש תקין. ערכת ניקוי לעדשות במקרה של נתזים או כל לכלוך מעצבן אחר. מטלית ניקוי ייעודית (רצוי גדולה), מפוח (פופו) לניקוי אבק ונוזל ניקוי ייעודי לעדשות. סוללות רזרביות בכמות מספקת, גם למצלמה וגם לפנסים ולשלטים. אתם הרי ממש לא רוצים למצוא את עצמכם עם סוללה ריקה באמצע השקיעה הכי דרמטית של השנה. אישית אני מעדיף סוללות מקוריות. הן אמנם יקרות יותר, אך הן אמינות יותר וזמן העבודה שלהן ארוך יותר. כרטיסי זיכרון רזרביים במיוחד בטיולי צילום רב-יומיים. אם אתם לא בטוחים שיש מספיק מקום על הכרטיס/כרטיסים שבמצלמה ואם אינכם נוהגים לרוקן את הכרטיסים לדיסק במהלך הטיול, פשוט קחו אתכם כרטיסי זיכרון נוספים. ביגוד מתאים חשוב ממש. כשקר או רטוב (או חלילה גם וגם) לא רק שלא נוח ולא כיף, גם קשה להגיע לתוצאות טובות. סבל הוא לא מצב מעורר השראה. תכננו היטב את הביגוד וההנעלה שאתם לוקחים, במיוחד במקומות ובתנאים לא מוכרים. תכשיר דוחה יתושים יכול במקרם רבים להציל אתכם מסיוטים בזמן הצילום. שימו אחד קבוע בתיק הצילום. יגיע היום שתברכו על כך. קרם הגנה יכול להציל אתכם מסיוטים אחרי הצילום. מי שתיה זה ברור. תמיד אפשר להוסיף גם תה/קפה ונשנושים.

תיק צילום

את כל הטוב הזה צריך בסופו של דבר לסחוב איכשהו לשטח. קיים בשוק מגוון גדול של תיקי צילום לייעודים שונים, אבל לצילום נוף אין תחליף לתיק גב. גם אם אתם לא מתכננים טרקים רגליים ארוכים, מרבית הלוקיישנים מצריכים הליכה, גם אם קצרה, בשטח. התיק צריך להיות גדול מספיק כדי להכיל בנוחות את כל הציוד, עמיד, אטום למים, ונוח (בסוף סוחבים את כל הציוד הזה על הגב). הוא צריך לספק הגנה טובה לציוד ולכלול התקנים חיצוניים לנשיאת החצובה ובקבוק מים. מאמר מורחב על בחירת תיק לצילום נוף נמצא כאן.

2. נתוני הצילום

צילום נוף הוא שילוב בין אומנות לטכניקה. ללא שליטה בטכניקה יהיה קשה להביא את האומנות לידי ביטוי. אין כמובן כללי אצבע שנכונים תמיד ולכל מצב, ובוודאי שאין צ'ק-ליסט שמבטיח הצלחה. כל סיטואציה היא ייחודית ולכל בחירה שנבצע יש יתרונות וחסרונות. לכן גם מאוד (מאוד מאוד) לא מומלץ לצלם באוטומט. הבנה טובה של הבסיס הטכני תעזור לכם להתאים את נתוני הצילום למצב בשטח ולתוצאה הרצויה. בכל זאת ניסיתי לסכם כאן את העקרונות המנחים שמתאימים לצילום נוף ולצרף קישורים למאמרים שיעזרו להבין אותם יותר לעומק.

הצמצם בצילום נוף - פשרה בין כמות האור, עומק השדה והחדות

הצמצם

הצמצם הוא אחד משלושת הקודקודים של "משולש החשיפה" (השניים האחרים הם מהירות התריס והאיסו). אבל מעבר לכמות האור שעוברת דרך העדשה, הצמצם משפיע באופן ישיר על עומק השדה בתמונה ועל החדות שלה. בחירת מפתח הצמצם צריכה לקחת בחשבון את שלושת השיקולים הללו. היות שבצילום נוף אנו מעוניינים בדרך כלל בתמונה חדה מקצה לקצה (עומק שדה גדול) נעדיף לרוב לצלם בצמצם סגור יחסית: f/8 - f/16 (זכרו שמספר גבוה יותר מייצג צמצם סגור יותר). בצמצמים סגורים יותר קיימת פגיעה בחדות התמונה כתוצאה מתופעה אופטית שנקראת דיפרקציה ולכן רצוי לרוב להימנע מכך. הצמצמים הנ"ל מהווים בדרך כלל פשרה טובה בין עומק שדה גדול לחדות מרבית. כדי להבין את נושא הצמצם בצילום נוף יותר לעומק מומלץ לקרוא את המאמר אפקט הצמצם שנמצא כאן.

שלוש הערות חשובות לגבי הצמצם: 1. לכל עדשה מפתח צמצם אופטימלי בו מתקבלת החדות הגבוהה ביותר. לרוב הוא מעט רחב (פתוח) יותר מהמצוין למעלה (ושונה מעדשה לעדשה). במידה ועומק השדה בתמונה מאפשר זאת, כדאי לשקול לצלם במפתח צמצם זה. 2. גם בצילום נוף אפשר (וכדאי) לשקול לעיתים צילום בעומק שדה רדוד. זה פחות נפוץ אמנם, אך בהחלט אפשרי. הכל בהתאם לתוצאה הרצויה. 3. עומק השדה הוא תכונה בעלת חשיבות עליונה בצילום נוף (ובצילום בכלל). אני ממליץ לקרוא את המאמר המורחב על עומק השדה בצילום נוף והדרכים להגדיל אותו שנמצא כאן.

עומק שדה רדוד בצילום נוף. זריחה בטוסקנה

מהירות התריס

מבין שלוש צלעות משולש החשיפה זמן החשיפה (או מהירות התריס כפי שלעיתים קוראים לו) הוא המרכיב היצירתי יותר בצילום נוף, ועל כן בעל משמעות מיוחדת. במקרים בהם כוללת התמונה אלמנטים עם תנועה מהירות התריס תהיה לרוב הצלע המובילה בקבלת ההחלטות, והאיסו והצמצם המשלימות. מהירות התריס יכולה לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה. חשיפה ארוכה 'מורחת' תנועה ויכולה ליצור מרקם 'חלבי' למים זורמים, עננים ועוד, ומצד שני לטשטש עצמים כמו ענפים, פרחים וכו' שנעים ברוח. חשיפה קצרה מקפיאה תנועה. לכן, כאן באמת שאי אפשר לתת כלל אצבע. הכל בהתאם למה שאנחנו מצלמים ואופי התמונה המבוקש. בצילום בחשיפות ארוכות יחסית יש לצלם על גבי חצובה (שזה כאמור מומלץ בכל מקרה). בצילום מהיד כלל האצבע לזמן החשיפה אומר לא ארוך מאשר (אורך המוקד)/1 ומומלץ להפעיל את מייצב התמונה של העדשה/מצלמה. מאמר מורחב על מהירות התריס בצילום נוף נמצא כאן.

חשיפה קצרה (מימין) וארוכה (משמאל). מפל סקוגאפוס, איסלנד

האיסו

הקודקוד השלישי של משולש החשיפה שונה מהשניים הקודמים היות והוא אינו קשור לכמות האור הפיסית הפוגשת את החיישן אלא מייצג את מידת הגברת (או הנמכת) בהירות התמונה עבור כמות אור נתונה. איסו (ISO) גבוה אומר שהמצלמה מגבירה את בהירות התמונה (מעבר לכמות האור הפוגשת בחיישן) והוא מאפשר לצלם בתנאי אור חשוכים יותר מבלי להסתכן בתמונה מטושטשת כתוצאה מזמן חשיפה ארוך מידי. אז למה לא לצלם תמיד באיסו גבוה? כי כמו תמיד בצילום, יש לכך מחירים. הגברת הבהירות באיסו גבוה מבליטה גם אלמנטים פחות רצויים כמו רעש וגרעיניות בתמונה. לכן, כברירת מחדל נעדיף תמיד את האיסו הבסיסי (Base ISO) של המצלמה בו אין הגברה כלל ואיכות התמונה והטווח הדינאמי המתקבלים מקסימליים. האיסו הבסיסי שונה מעט בין יצרנים ודגמי מצלמות ולרוב נע בין 64 ל-200 (ניתן למצוא במפרט הטכני של המצלמה). בתנאי תאורה בעיתיים, או כשרוצים חשיפה קצרה יותר נדרש לעיתים להעלות את האיסו. כמה להעלות במידת הצורך? זה מאוד תלוי באיכות המצלמה ובתנאי הצילום. בכל מקרה תמונה מגורענת עדיפה תמיד על תמונה מטושטשת (ובניגוד לתמונה מטושטשת אפשר לטפל בה, לפחות במידה מסוימת, בתכנת עריכה). מאמר מורחב על האיסו בצילום נוף נמצא כאן.

איזון לבן

נושא שצלמי נוף רבים נוטים להתעלם ממנו ולפתור אותו על ידי הגדרת איזון לבן אוטומטי במצלמה. זה לא לגמרי מופרך, אבל גם לא תמיד אופטימלי, ובמקרה הזה גם אי נקיטת עמדה היא עמדה. לאמיתו של דבר הנושא הרבה יותר פשוט ממה שלרבים אולי נדמה. איזון לבן הוא הדרך שלנו להגדיר למצלמה מהו צבע האור ולאפשר לה לבצע את התיקון ההופכי הנדרש כדי למנוע גוון לא טבעי בתמונה. זה חשוב במיוחד בצילום מוצרים או פורטרטים ובשימוש באור מלאכותי. צילום נוף מתנהג מעט אחרת מתחומי צילום אחרים היות וצבע האור הוא לעיתים קרובות חלק מהאווירה. ההמלצה שלי, על כל פנים, היא לצלם נוף במצב אוטומטי (עם אופציית שמירה על גוונים חמים אם קיימת כזו במצלמה שלכם), או במצב אור יום (5,200K) שמונע תיקון אוטומטי על ידי המצלמה ומשמר את הגוונים של האור. וכמובן לצלם קבצי RAW שמאפשרים לתקן את הצבעים יחסית בקלות בעריכה (ראו סעיף סוג קובץ בפרק הבא). ההחלטה היא שלכם, אבל כדי לדעת להחליט כדאי להכיר קצת את הנושא. מאמר מורחב על איזון לבן בצילום נוף נמצא כאן ומומלץ לקרוא אותו.

השפעת הגדרת האיזון הלבן בצילום נוף. חוף פלמחים

3. הגדרות המצלמה

הסעיף השלישי (והאחרון) של פרק זה עוסק בהגדרות המצלמה המתאימות לצילום נוף. הבנה טובה של אופן תפעול המצלמה ושל מה שהיא יודעת להציע חשובה למדי ותעזור לכם לתפעל אותה בצורה הנכונה והמדויקת ביותר עבור כל סגנון צילום. מומלץ בחום להשקיע את הזמן הדרוש ללימוד הנושא. גם כאן כל סיטואציה דורשת התייחסות פרטנית בהתאם למצב בשטח ולתוצאה שמבקשים להשיג, אבל היות ולצילום נוף תכונות שמייחדות אותו מתחומי צילום אחרים ניתן לסכם את הגדרות השימושיות ביותר שמתאימות למרבית המצבים. את ההגדרות השונות ניתן לקבוע בתפריטי המצלמה. אם אתם לא בטוחים לגביהם מומלץ לקרוא במדריך התפעול של המצלמה הספציפית שלכם.

מצב צילום

ידני (M) או חצי אוטומטי בעדיפות לצמצם (A או Av). בסופו של דבר (בתחילתו בעצם) אנחנו רוצים לשלוט במצלמה ולא להיפך. שני המצבים הללו מאפשרים זאת. במצב עדיפות לצמצם אנחנו קובעים את מפתח הצמצם (עומק השדה) ואת האיסו, והמצלמה תבחר עבורנו את מהירות התריס בהתאם. אם יש צורך להתגבר על החלטות המצלמה משתמשים בכפתור פיצוי החשיפה (במצב A פיצוי החשיפה משנה את מהירות התריס, הצמצם נשאר כפי שקבענו אותו). במצב ידני אנחנו צרכים לקבוע גם את מפתח הצמצם וגם את מהירות התריס. מה עדיף? בגדול אין הבדל. מצב חצי אוטומטי נוח אולי מעט יותר בתאורה משתנה כי הוא פוטר אותנו מהצורך בשינוי והתאמת הנתונים לפני כל לחיצה. במצב ידני נתוני החשיפה אינם משתנים על פי תנאי הסביבה ולכן הוא עדיף בעת שימוש בטכניקות המשלבות מספר צילומים כמו הערמת פוקוס וצילום פנורמה. מעבר לכך עניין של נוחות והרגלים בעיקר, בכל מקרה צריך להיות בשליטה על שני הפרמטרים. איך לקבוע מהי החשיפה האופטימלית זה כבר סיפור אחר ולא תמיד טריוויאלי כפי שאולי נדמה. על חשיפה נכונה בצילום נוף אפשר לקרוא בהרחבה כאן.

חשיפה נכונה וחדות מקצה לקצה - שניים מהאתגרים הטכניים של צילום נוף. הפארק הלאומי באנף, קנדה

מצב פוקוס

אוטומטי, נקודתי, קבוע (לא עוקב). כל יתר המצבים נהדרים, מתקדמים ומשוכללים, אבל הם מתאימים לצילום ציפורים, ספורט, מרוצי מכוניות ומה לא (לצילום נוף לא). כי בניגוד לכל אלו, הנושא בצילום נוף לא כל כך זז ולכן אנחנו לא צרכים (וגם לא רוצים) את העזרה של המצלמה כדי לתפוס אותו או כדי לעקוב אחריו. בצילום נוף אנחנו מחליטים לאן לפקס ולא המצלמה. יתרה מכך, בכלל לא בטוח שנושא התמונה יהיה הנקודה אליה נרצה לפקס. במצב פוקוס נקודתי ניתן להזיז את הנקודה על פני המסך וכך לשלוט מהיכן בתמונה יתבצע הפוקוס. לאן באמת לפקס? זו כבר שאלה מורכבת שאת התשובות לה תמצאו במאמר המורחב על הפוקוס בצילום נוף.

מד אור דיגיטלי מודרני. פחות רלוונטי בצילום נוף

אופן מדידת האור

נושא חשוב ומעט מורכב מכפי שאולי נדמה. דורות של צלמי נוף (ואחרים) התמחו בו לאורך ההיסטוריה. המצלמות המודרניות מציעות כמה אפשרויות לאופן מדידת האור. מדידת אור ממוצעת לכל הפריים תהיה בדרך כלל הבחירה הנכונה והמתאימה ביותר לצילום נוף. כל יתר האפשרויות שמות דגש על אזור מסויים בתמונה (מה שעלול לעלות ביוקר באזורים אחרים), ולכן הן מתאימות לסגנונות צילום אחרים. המטרה שלנו בסופו של דבר היא להימנע מאזורים שרופים/שחורים וחסרי פרטים בתמונה. כדי להבין טוב יותר את הנושא וכיצד פועלת המצלמה קראו כאן מאמר מורחב על מדידת אור בצילום נוף.

צילום בודד (טיימר של 2 שניות)

צילום בודד הוא הבחירה לצילום נוף. כלומר לחיצה על כפתור הצילום מפיקה צילום בודד אחד. צילום ברצף פחות שימושי בצילום נוף (אם כי אפשר להשתמש בו לתפיסה של עצמים בתנועה כמו גלי הים למשל). אם אנחנו עובדים עם חצובה נפתחות בפנינו שתי אופציות שימושיות שיעזרו למנוע תזוזות ולו הקלות ביותר של המצלמה הנובעות מעצם הלחיצה על כפתור הצילום. שימוש בשלט רחוק או בטיימר הפנימי של המצלמה מכוון ל-2 שניות (אחד מהשניים - אין טעם להשתמש בשניהם בו זמנית). השלט מעט יותר מסורבל אבל מתאים יותר כשנדרש תזמון מדוייק של הצילום (תפיסת תנועה של גלים למשל). לכל שאר המצבים הטיימר יעשה היטב את העבודה.

שימוש בשלט לצורך תזמון מדויק של הגלים. הפארק הלאומי אכדיה, מיין

מירור-אפ

למי שמצלם במצלמת DSLR מומלץ בעת שימוש בחצובה לצלם במצב זה שמצריך שתי לחיצות על המחשף: לחיצה ראשונה מרימה את המראה ולחיצה שנייה לביצוע החשיפה עצמה. הפרדת שני השלבים הללו מונעת רעידות קלות ביותר שעלולות להיווצר מהרמת המראה, במיוחד בחשיפות ארוכות. במצלמות חסרות מראה האופציה הזו מן הסתם אינה רלוונטית (וגם אינה קיימת).

מייצב תמונה

נושא שנוי במחלוקת אבל גם לא מאוד קריטי. בתיאוריה מומלץ לכבות את מייצב התמונה כאשר מצלמים על גבי חצובה כדי למנוע פעולה לא רצויה (ולא נדרשת) שלו שעלולה לגרום לתוצאה ההפוכה. בפועל, מניסויים בשטח, אין לכך משמעות. בצילום מהיד בכל מקרה כדאי להפעילו, במיוחד בתנאי אור לא אופטימאליים שמצריכים מהירות תריס נמוכה יותר. במצלמות המירורלס החדישות המייצב נמצא בגוף המצלמה והפעלתו מתבצעת מהתפריטים שלה. במצלמות והעדשות הוותיקות יותר הוא נמצא בעדשות וההפעלה שלו מתבצעת מכפתור שנמצא על גביהן.

סוג קובץ

אין תחליף לצילום קבצי RAW. זה מצריך אמנם עבודת פיתוח בתכנת עריכה אבל משמר מקסימום מידע ומאפשר מקסימום גמישות לצד איכות תמונה ורזולוציה גבוהה ביותר. אם אתם בקטע של צילום נוף ועדיין לא עורכים אז פשוט תתחילו (או שלפחות תקראו את הפוסט הזה לפני שתקבלו החלטה). מי שעדיין חושש מצילום קבצי raw ושימוש בתכנת עריכה יכול להתחיל עם האופציה של גם וגם (raw+jpeg) שקיימת בחלק מהמצלמות.

לפני עריכה (משמאל) ואחרי (מימין) - צילום קבצי רואו משמר מקסימום מידע ומאפשר לערוך את התמונה בצורה גמישה ומדויקת

לסיכום

צלמי הנוף הגדולים בהיסטוריה היו גם מומחים גדולים לצדדים הטכניים של הצילום, משלב לקיחת התמונה דרך הפיתוח ועד להדפסה. לאמיתו של דבר, הבנה טכנית היא חלק בלתי נפרד מכל תחום של אומנות פלסטית. אל תקלו בכך ראש ואל תחסכו בשעות לימוד. היכרות עם המצלמה ושליטה בטכניקות הצילום הם תנאים הכרחיים להתקדמות. הכרחיים אך לא מספיקים. זהו הבסיס, וככל שתשלטו בו יותר כך הוא ישרת אתכם טוב יותר באתגרים החשובים הבאים - הקומפוזיציה והאור בהם נדון בפרקים הבאים של המדריך המלא לצילום נוף.