מהירות התריס בצילום נוף
- Amos Ravid

- 5 days ago
- 5 min read
Updated: 4 days ago
מה זה מהירות התריס, כיצד היא משפיעה על התמונה, למה זה חשוב בצילום נוף וממה כדאי להיזהר? כל התשובות במאמר על מהירות התריס בצילום נוף

מהירות התריס היא אחד משלושת מרכיבי משולש החשיפה. המאמרים הקודמים דנו במפתח הצמצם ובאיסו וכדאי לקרוא גם אותם. יחד איתם קובעת מהירות התריס את בהירות התמונה. אבל בצילום נוף יש לה תפקיד נוסף, משמעותי מאוד ולא פחות חשוב. מבין שלושת הפרמטרים הנ"ל מהירות התריס היא כלי יצירתי חזק ושימושי שכדאי מאוד להבין, לשלוט ולהשתמש בו.
מה זה מהירות התריס
בדגמים רבים של מצלמות חסרות מראה חדישות כבר אין באמת תריס מכני שנפתח ונסגר. לכן "זמן החשיפה" יהיה אולי ביטוי מתאים יותר, אבל המונח התקבע ועכשיו לך תשכנע שאין לך תריס. כך או כך, הכוונה היא למשך הזמן שבו נחשף החיישן לאור. חשיפה ארוכה יותר שווה כמובן כמות אור רבה יותר (כשכל יתר התנאים שווים), ולכן מאפשרת לצלם בתנאים חשוכים יותר, בצמצם סגור יותר (ראה מאמר עומק שדה בצילום נוף) או באיסו נמוך יותר (או בשילוב של שלושתם). זמן החשיפה נמדד בשניות (או חלקי שניות), וכל סטופ הוא הכפלה (או חילוק) של כמות האור פי שניים. הגדלת זמן החשיפה בסטופ אחד למשל, תדרוש סגירת צמצם או הורדת האיסו בסטופ אחד כדי לשמור על חשיפה זהה. עד כאן פשוט ומוכר. אבל מעבר לכמות האור יכולה להיות לזמן החשיפה השפעה קריטית על התוצאה הסופית המתקבלת. הוא יכול לשנות משמעותית את הטקסטורה והנראות של אלמנטים בתנועה. וכאלו, כידוע, יש רבים בצילום נוף.

זמן החשיפה וחדות התמונה
כולנו רוצים תמונות חדות, זה ברור. לצורך כך רצוי למנוע תנועה לא רצויה שיוצרת טשטוש, גם זה ברור. עלים וענפים שזזים ברוח, בעלי חיים או אנשים בתנועה, כלי רכב ואפילו התזוזות של עצמנו (אם אנחנו מצלמים מהיד) עלולים כידוע להשפיע על חדות התמונה. הדרך להימנע מכך היא על ידי זמן חשיפה קצר ככל הניתן. זמן חשיפה קצר "מקפיא" את התנועה. לפעמים זה בדיוק מה שרוצים, אבל מה לגבי מצבים בהם אנחנו דווקא רוצים להדגיש את התנועה בתמונה? כאן בדיוק בא לידי ביטוי ההיבט היצירתי של זמן החשיפה.
חשיפה בינונית עד ארוכה
הדגשת תנועה על ידי חשיפה ארוכה אהובה מאוד על צלמי נוף. בצדק כמובן. ניתן לקבל כך דינמיות, הולכת עין ותחושת עומק בתמונה, ניתן לרכך הפרעות והחזרי אור, וניתן ליצור אלמנטים בחזית התמונה (הפורגראונד) שתומכים בקומפוזיציה. נחלים, מפלים וגלי הים מתאימים לכך במיוחד. גם רכבים, רכבות ועוד ועוד. בקיצור, עולם שלם של אפשרויות. כמה זמן נכון לחשוף לצורך כך? אין הגדרה מהי בדיוק חשיפה בינונית או ארוכה. משהו בין רבע שנייה לשתי שניות יעשה בדרך כלל את העבודה. זה תלוי במהירות התנועה ובאפקט שרוצים להשיג. השיטה היא פשוט ניסוי וטעיה: צלמו, בדקו במסך האחורי ותקנו במידת הצורך. מומלץ תמיד לקחת כמה אופציות כדי לאפשר קבלת החלטה מאוחר יותר מול מסך המחשב. זה נכון במיוחד לגבי צילום בים בו כל גל מתקבל קצת אחרת.

חשיפה ארוכה מאוד
צילום בחשיפה ארוכה מאוד יכול לשנות באופן דרמטי את הנראות והאווירה הכללית שהתמונה משדרת. הוא יכול להדגיש ולבודד את הנושא, במיוחד כאשר הרקע שלו עמוס בהפרעות כמו למשל גושי עננים מרובים בשמיים. הים הוא המועמד הטבעי לחשיפות ארוכות מאוד והתמונות שלכם יכולות לעיתים להרוויח מכך ובגדול. במקום לקבל אזורים גדולים יחסית עמוסים בהפרעות ובהחזרי אור שמושכים ומבלבלים את העין, מתקבל מראה חלק, מרוכך ורגוע שמשתלב היטב בתמונה. בדרך כלל נדרשת חשיפה של 10 שניות לפחות כדי להתחיל לקבל את האפקט, לעיתים קרובות נזדקק ל-30 שניות, דקה ואף יותר לצורך כך. גם שמיים מעוננים יכולים לקבל מראה יצירתי במיוחד בחשיפות ארוכות. כאן נדרשת לרוב חשיפה ארוכה אפילו יותר (תלוי בכמות העננים ובמהירות התנועה שלהם). צילום נוף עירוני יכול גם כן להרוויח בגדול מחשיפות ארוכות במיוחד בשעה הכחולה או בשעות החשיכה בהן שניתן ליצור שבילי אור של הרכבים.

איך מגיעים לזמן החשיפה הרצוי
על מנת להאריך את זמן החשיפה צריך, כאמור, לסגור צמצם (*) או להוריד איסו (או שניהם) תוך שמירה על חשיפה תקינה. ועדיין, בכפוף לתנאי האור, לא תמיד זה מספיק כדי להגיע למשך החשיפה הרצוי. במקרים אלו יש צורך להשתמש בפילטר ND שפשוט חוסם חלק מהאור שמגיע לעדשה. הפילטרים באים במספר עוצמות הנמדדות בסטופים. עוד על פילטרים בצילום נוף אפשר לקרוא כאן. במרבית המצלמות זמן החשיפה המקסימלי האפשרי הוא 30 שניות, כך שאם אנחנו רוצים לבצע חשיפות ארוכות יותר יש צורך להשתמש בשלט רחוק במצב Time. בחלק מהמצלמות החדישות יש אפשרות לזמני חשיפה ארוכים מאוד מובנים במצלמה. בדקו בספר המצלמה שלכם.
* שימו לב שבצמצמים מאוד סגורים אנו עלולים לקבל תמונה פחות חדה בשל תופעה אופטית בשם דיפרקציה. על הצמצם בצילום נוף אפשר לקרוא במאמר אפקט הצמצם.
חצובה, שלט או טיימר

חצובה יציבה הכרחית לביצוע חשיפות ארוכות (סיבה נוספת להשתמש בחצובה בצילום נוף). הקפידו לייצב אותה היטב, במיוחד כשמצלמים מתוך מים זורמים או בחוף הים על קרקע חולית. על מנת למנוע תזוזות ולו הקלות ביותר בצילום בחשיפה ארוכה מומלץ להימנע מלחיצה על המחשף ולהשתמש בשלט רחוק או בטיימר הפנימי של המצלמה שמכוון לשתי שניות. מה עדיף? שלט (חוטי או אלחוטי) מאפשר תזמון מדויק יותר ועדיף במצבים בהם זה רצוי (גלים, רכבים וכו'). לכל שאר המצבים הטיימר יעשה היטב את העבודה עם מעט פחות סרבול. בדקו בספר המצלמה כיצד להפעיל אותו.
ממה להיזהר בחשיפה ארוכה
צילום בחשיפה ארוכה אינו מסובך אך בכל זאת ישנן מספר נקודות אליהן כדאי לשים לב. כמו בכל צילום נוף חשוב לוודא שהחשיפה תקינה ולהימנע מחשיפת יתר. במיוחד לשים לב לאזורים של גלים או של מפלים שבחשיפה ארוכה הופכים לבנים ועלולים להתקבל שרופים. וכמובן לשמיים ולכל אזור בהיר בתמונה. חשוב לבדוק את ההיסטוגרמה ובמקרה הצורך לתקן או לשלב כמה חשיפות. מכשול נוסף ממנו חשוב להיזהר בחשיפות ארוכות הוא טשטוש של אזורים אותם אנו רוצים להשאיר חדים כמו צמחיה למשל. במיוחד לשים אליהם לב כשיש רוח. לעיתים נדרשת עבורם חשיפה שונה, קצרה יותר, ושילוב שלה בתמונה בעריכה. יצבו היטב את החצובה. שימו לכך לב במיוחד על קרקע חולית או בתוך המים או כשיש רוח חזקה (או בשילוב שלהם). ככל שזמן החשיפה ארוך יותר הסיכון לתזוזות גדל.


אז מהו זמן החשיפה הנכון?
אין כמובן דבר כזה זמן חשיפה נכון, וחשיפה ארוכה אינה בהכרח הבחירה הנכונה או היחידה. כל מקרה לגופו, כל צלם לראשו, והכל על פי הסיטואציה והתוצאה המבוקשת. זוהי בעצם המסקנה המתבקשת מהמאמר הזה. במקרים בהם יש בתמונה אלמנטים בתנועה מהירות התריס תהיה ככל הנראה הקדקוד המוביל והאיסו והצמצם קדקודים משלימים. מה שחשוב מבחינתנו כצלמי נוף הוא לדעת לשלוט בפרמטר החשוב הזה, להבין את המשמעויות שלו, ולהשתמש בו באופן מושכל ולא אוטומטי. כך נחזיק בידינו כלי חזק במיוחד אותו נוכל לרתום להשגת המטרות היצירתיות שלנו.









Comments