מה שיוצא אני מרוצה - 3 דוגמאות להמחשה

התנאים לצילום נוף קשים לחיזוי ולא תמיד תואמים את הציפיות. גלו כיצד להפוך את האתגרים להזדמנויות עם שלוש דוגמאות להמחשה.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מציצים מהחלון ומתלבטים אם לצאת היום לצלם או שזה לגמרי מיותר. בודקים בערב לפני את אפליקציות החיזוי ולא מצליחים להחליט אם שווה לצאת מהמיטה לפנות בוקר. אם אתם מצלמים נוף אתם בוודאי מכירים היטב את הסיטואציה. בצילום נוף אנחנו נתונים כידוע לחסדי הטבע. בניגוד לצילום בסטודיו למשל, היכולת שלנו לתכנן את האור והתנאים מוגבלת מאוד. דבר אחד די בטוח - אם נחכה לתנאים המושלמים כנראה שנשאר לנצח בבית (ונהיה שם גם כשהללו באמת יגיעו). לכן מה שאני מציע כאן זה לאמץ גישה סלחנית, גמישה וזורמת. ללמוד לאהוב את אי הוודאות ולדעת לחיות איתה. בעזרת מעט יצירתיות והתאמות פשוטות אפשר להפיק מהלימון לימונדה. לפעמים אפילו, דווקא התנאים הפחות מושלמים יוצרים תוצאה מיוחדת. הנה כמה דוגמאות להמחשת הרעיון.

1. שקיעה עגמומית באיסלנד

איסלנד של שלהי החורף מאפשרת לצלם לאורך כל שעות היום כמעט. השמש הנמוכה יוצרת שעת זהב ארוכה שנמשכת מבוקר עד ערב (עם הפסקה לארוחת צהריים). בכל זאת, את הסיבוב הארוך שלנו בחצי האי סנייפלסנס תכננו לסיים בצילום שקיעה בחוף של לונדראנגר (מצטער על השמות). הלוקיישן היפה שפונה לכיוון מערב יצר ציפייה לסצנת שקיעה קלאסית בצבעי כתום מתפוצץ ואור חמים שמלטף בעדינות את הסלעים. בפועל המצב היה קצת שונה. עננות כבדה, מזג אוויר אפרורי ושלג לפרקים מעורב ברוח מציקה. מה עושים? לא הרבה, פשוט זורמים עם זה. חשיפה ארוכה מאוד בת 60 שניות (על ידי שימוש בפילטר ND של 10 סטופים) הדגישה את האווירה העגמומית ויצרה תמונה מונוכרומטית שממחישה היטב את הסיטואציה. ולמרות שזה ממש לא מה שדמיינתי לצלם כאן, אני דווקא אוהב את התוצאה.

שקיעה עגמומית ומזג אוויר חורפי באיסלנד

2. אור גרוע יפיפה

הספינה הטבועה בחוף הבונים מוכרת כמעט צלם נוף בארץ. היא נסחפה לכאן בשנת 1970 ומאז משמשת בעיקר צלמים וילדים. צילמתי אותה כבר הרבה פעמים, אבל כשהגעתי לחוף באותו ערב קיצי הייתי ממש פסימי. השמיים היו נקיים מעננים ומשעממים למדי ולזה הצטרף מין אובך לא מאוד אטרקטיבי (בלשון המעטה). נראה היה שזה עומד להיות ערב מאוד מיותר ומבוזבז. אבל באופן מאוד לא צפוי, דווקא התנאים הגרועים הללו הפכו את התמונה למיוחדת בעיני. התמונה צולמה מעט אחרי השקיעה כשנוצר צבע יפה מעל קו האופק. החלק הבהיר יותר בנקודה בה שקעה השמש, מוסיף בוהק במרכז התמונה והאור המסונן על ידי האובך יחד עם החשיפה הארוכה (10 שניות) יצרו אווירה רגועה של ערב קיץ יגע. זה היה עבורי שיעור מצוין, ואפילו נתתי למצב הזה שם: "אור גרוע יפיפה".

אור גרוע יפיפה. הספינה אלישבע בחוף דור

3. אקסטרווגנזה בחוף פלמחים

עוד ערב פסימי שהסתיים הפעם בתוצאה ההפוכה. מאוד הפוכה. הכל היה נגד הסיכויים כשהכרחתי את עצמי לצאת באותו יום מהבית. עננות אפורה סמיכה ושמיים אטומים חסרי כל טקסטורה. חוף פלמחים נמצא במרחק נסיעה קצר ממקום מגורי אז החלטתי בכל זאת לקחת את הסיכון, מתלונן כל הדרך ששום דבר טוב הרי לא יכול לצאת מזה. המצב ממש לא השתפר גם כשהגעתי לחוף. נהפוך הוא, ים גבוה יחסית גרם לי לחשוב אם כדאי בכלל לעלות על הריף, או אולי לעשות אחורה פנה ולחזור הביתה. בהחלטה חסרת כל בסיס הגיוני נשארתי, רק כדי לקבל את אחת השקיעות היפות להן זכיתי מעולם. "אקסטרווגנזה", כך קראתי לתמונה הזו. אפשר, אני מאמין, להבין למה.

אקסטרווגנזה בחוף פלמחים

המסקנה: אין כזה דבר אור גרוע ואין יום גרוע לצילום. צאו לצלם וקבלו באהבה את התנאים, או בקיצור - מה שיוצא אני מרוצה !