תמונה חדה היא דרישה בסיסית בכל צילום. בצילום נוף מתווספת אליה כמעט תמיד השאיפה לתמונה חדה כתער מקצה לקצה, מהפרטים הקרובים ביותר ועד לרחוקים ביותר. אין דבר מתסכל יותר מלהגיע הביתה ולגלות שהתמונה שהכי בנינו עליה לא כל כך בפוקוס, וגם אין דרך להתגבר על כך בעריכה. אז מה עושים? הנה כמה טיפים מעשיים איך לצלם תמונות נוף חדות
1. השתמשו תמיד בחצובה
זה מדויק יותר, זה נוח יותר, זה מאפשר שילוב חשיפות וגמישות בבחירת מהירות התריס וזה בעיקר חד יותר. אחרי שתתרגלו כבר לא תוכלו להיגמל מזה. הקפידו לייצב היטב את החצובה, בעיקר על קרקע רכה, חולית או בוצית או במים זורמים. וודאו שהמצלמה מחוזקת היטב לראש החצובה ושהרצועה אינה מתנפנפת ברוח. העדיפו לפתוח את הרגליים העליונות העבות יותר של החצובה ולהימנע במידת האפשר מהגבהת המוט המרכזי אם קיים, במיוחד ברוח חזקה.
2. השתמשו בשלט
למניעת התזוזות הקלות בזמן הלחיצה מומלץ תמיד להשתמש בשלט חוטי או אלחוטי, במיוחד בחשיפות ארוכות. אפשר לחילופין להשתמש באפליקציות שליטה מהטלפון הנייד (הרבה פחות נוח לדעתי) או בטיימר הפנימי של המצלמה שמכוון ל-2 או 5 שניות (רק לקחת בחשבון שמאבדים כך את היכולת לתזמון מדויק של החשיפה במקרים שמעוניינים בזה).
3. הגדרות צילום - הצמצם
עומק השדה הוא המרחק שבין האובייקט הקרוב ביותר והרחוק ביותר בתמונה שעדיין חדים בצורה קבילה. עומק השדה תלוי, בין היתר, במפתח הצמצם, ככל שהוא סגור יותר עומק השדה רחב יותר. צמצם סגור מאוד יוצר מהצד השני בעיית חדות אחרת (דפרקציה), לכן לקבלת תמונה חדה יחסית מקצה לקצה מומלץ לצלם בצמצם סגור אבל לא מידי. f/11 עד f/16 יענו בדרך כלל על ההגדרה.
4. הגדרות צילום - מהירות התריס
צילום על גבי חצובה מאפשר לצלם גם במהירויות תריס נמוכות יחסית (חשיפות ארוכות) ועדיין לקבל תמונה חדה. זוהי אופציה שימושית במצבים של תאורה נמוכה או כשרוצים להדגיש תנועה בתמונה. במקרה כזה יש לשים לב לעצמים שעלולים לזוז ברוח (עלים, ענפים, פרחים וכו') ו"להגביר מהירות" במידה ולא רוצים אותם מטושטשים. בצילום מהיד יש לצלם במהירות גבוהה מספיק על מנת להתגבר על חוסר היציבות. כלל האצבע אומר לפחות (אורך המוקד)/1. כך למשל, אם אנחנו מצלמים מהיד באורך מוקד של 50 מ"מ מהירות התריס המינימלית תהיה 1/50 שנייה. שימוש במייצב התמונה מאפשר מהירות מעט איטית יותר אבל ממש לא כדאי להגזים עם זה.
5. הגדרות צילום - איסו
הגדרת האיסו אמנם לא משפיעה ישירות על החדות בתמונה אבל צילום באיסו גבוה מאוד עלול ליצור "רעש" ותמונה שנראית מגורענת ופחות חדה. איסו 100 נחשב לברירת המחדל בצילום נוף. המצלמות והחיישנים המודרניים מתמודדים בלי בעיה גם עם מספרים גבוהים יותר אבל גם הם מאבדים את זה בשלב מסוים.
6. לאן לפקס
נושא מעט מורכב ללא פתרון בית ספר. נושא התמונה יהיה לרוב החשוב ביותר ולכן רצוי מאוד שיהיה מפוקס. פוקוס למרחק ההיפר-פוקאלי מעניק את עומק השדה הרחב ביותר (אך אינו מבטיח שהאזורים החשובים ביותר יהיו גם החדים ביותר). זהו פתרון סביר אבל בהחלט לא מושלם ואינו מתאים לכל מצב. למציאתו ניתן להשתמש בטבלאות שזמינות ברשת. פיקוס לשליש הקרוב של התמונה מהווה קירוב סביר למרחק ההיפר-פוקאלי. טכניקה מעט מתקדמת יותר שמבטיחה תמונה חדה מקצה לקצה היא הערמת פוקוס.
7. מראה ומייצב תמונה
למניעת הרעידות הקלות ביותר בזמן החשיפה מומלץ להעביר את המצלמה למצב מירור-אפ. במצב זה נדרשות שתי לחיצות, האחת מרימה את המראה והשנייה לחשיפה. לבעלי מצלמות ללא מראה (מירורלס) יש פטור מסעיף זה. בצילום על גבי חצובה (ורק אז) מומלץ לכבות את מייצב התמונה (אם קיים). למרות שבעדשות חדישות הוא אינו אמור להפריע אין בו צורך ופעולה שלו עלולה לגרום לתזוזות לא רצויות.
8. הקפידו על הניקיון
נשמע אולי טריוויאלי אבל פעמים רבות הגורם לתמונה מטושטשת הוא פשוט לכלוך, סימני אצבעות או טיפות מים על גבי העדשה. הקפידו לבדוק אותה לפני ותוך כדי הצילומים, במיוחד ליד מפלי מים או בים. בימים קרים במיוחד ודאו שלא נוצרים עליה אדים במהלך הצילום. ודאו שיש לכם תמיד בתיק הצילום אמצעי ניקוי תקניים והקפידו לכסות את העדשה בזמן שאתם לא מצלמים.
9. בדקו את עצמכם
בצעו בדיקה תוך כדי הצילום ולפני שאתם מזיזים את החצובה ומשנים קומפוזיציה. הגדילו באופן משמעותי את התמונה על גבי המסך האחורי של המצלמה ובדקו בקפדנות אזורים שונים שלה. ודאו שאין אזורים "רכים" מידי ולא מספיק חדים, בדגש על הנושא והאזורים הקרובים יותר למצלמה שהם רגישים יותר מבחינת הצופה. ואם הכל נראה לכם בסדר אז כנראה שיש לכם תמונה חדה.