הערמת פוקוס בצילום נוף
- Amos Ravid

- Apr 4
- 4 min read
הערמת פוקוס היא טכניקה יעילה לקבלת חדות מקסימלית בצילום נוף, מהאזורים הקרובים בתמונה ועד הרחוקים. למה זה נחוץ, מתי, ואיך מבצעים? התשובות בכתבה הבאה.

מה זה הערמת פוקוס
הערמת פוקוס (focus stacking) היא טכניקה ידועה ושימושית בצילום נוף לקבלת עומק שדה מקסימלי. אם אינכם שולטים עדיין בנושא החשוב של עומק השדה מומלץ לקרוא את המאמר בנושא כאן. כאן נאמר רק שעומק השדה הוא המרחק שבין העצם הקרוב ביותר והרחוק ביותר בתמונה שמתקבלים בחדות סבירה. ונזכיר שהוא, כידוע, מוגבל. ישנן מספר טכניקות להגדלת עומק השדה (גם עליהן תוכלו לקרוא במאמר), אבל לצערנו לא תמיד הן מספיקות. הרעיון בהערמת פוקוס פשוט - לצלם מספר תמונות כשכל אחת מהן מפוקסת למרחק שונה ולחבר אותן בתכנת העריכה לתמונה אחת המורכבת מהאזורים החדים של כל אחת מהן. הערמת פוקוס מאפשרת להגדיל את עומק השדה כמעט לאינסוף*
* כמעט כי עדיין לכל עדשה יש מרחק מינימלי אליו היא יכולה להתפקס.
מתי להשתמש בהערמת פוקוס
מטרת השימוש בהערמת פוקוס היא להשיג חדות מקסימלית לכל עומק התמונה במקרים בהם הטכניקות האחרות אינן מספיקות. זה קורה כאשר אלמנט הפורגראונד קרוב מאוד לעדשה, או בצילום באורך מוקד גדול יחסית, או בצמצם פתוח (בגלל תנאי תאורה בעייתיים). כל אחד מהנ"ל בפני עצמו יכול להצדיק שימוש בהערמת פוקוס. חשוב לציין שאין צורך לבצע הערמת פוקוס תמיד, אלא רק באותם מקרים בהם הטכניקות המסורתיות אינן מספקות את הסחורה. כדי לדעת אפשר פשוט להגדיל את התמונה במסך האחורי ולבדוק אם אין אזורים "רכים" בקדמה או ברקע שלה.
לא להשתמש | להשתמש |
|---|---|
אלמנט פורגראונד בינוני עד רחוק | אלמנט פורגראנד קרוב |
צמצם בינוני עד סגור | צמצם פתוח |
עדשה רחבה | עדשה ארוכה |

איך לצלם להערמת פוקוס
למי שלא מכיר את הטכניקה של הערמת פוקוס היא נראית תחילה מעט מורכבת ומאיימת, אבל בפועל היישום פשוט בהרבה ממה שאולי נדמה. הרעיון, כאמור, הוא לצלם סדרה של תמונות במרחקי פוקוס שונים מבלי להזיז את המצלמה. ישנן מספר דרכים לבצע זאת:
פוקוס אוטומטי - לצלם מספר תמונות זהות בפוקוס אוטומטי כשנקודת הפוקוס משתנה על ידינו בין תמונה לתמונה. את נקודת הפוקוס אפשר להזיז באמצעות הלחצן המתאים או בנגיעה על המסך (לבעלי מסך מגע).
פוקוס ידני - לפקס ידנית לנקודה הקרובה ביותר בתמונה ולשנות את מרחק הפוקוס על ידי סיבוב עדין של טבעת הפוקוס של העדשה בין תמונה לתמונה. (יש להעביר את המצלמה/עדשה למצב פוקוס ידני).
הערמת פוקוס אוטומטית על ידי המצלמה - מצלמות מודרניות רבות מאפשרות ביצוע אוטומטי של הערמת פוקוס. לשם כך יש לפתוח את תפריט הערמת הפוקוס במצלמה (חפשו אותו בספר התפעול), להגדיר למצלמה כמה תמונות לצלם, לפקס לקרוב ביותר, ולתת למצלמה לעשות עבורנו את העבודה.
איזה שיטה עדיפה? זה לא באמת משנה, עניין של הרגלי עבודה בעיקר.
כמה תמונות לצלם
אין כאן מספר ברזל. ככל שהפורגראונד קרוב יותר כדאי לצלם תמונות רבות יותר עם הפרשים קטנים יותר במרחק הפוקוס. ככל שמתרחקים מהעדשה אפשר לרווח בין מרחקי הפוקוס. כשהפורגראונד ממש קרוב (20-30 ס"מ) אני נוהג לצלם 5-6 תמונות עד למרחק של כמטר ואז עוד אחת או שתיים עד לאינסוף. כשהפורגראונד קרוב פחות אפשר להסתפק ב 3-4 תמונות לכל המרחק. אבל, כרגיל, כל מקרה לגופו.

שימוש בחצובה
מיותר לציין ששימוש בחצובה קריטי לביצוע מדויק של הערמת פוקוס. ראיתי כבר צלמים שמבצעים הערמת פוקוס בצילום מהיד, אבל זה דורש יד מאוד יציבה והרבה ניסיון (ולהתפלל כל הדרך הביתה שתכנת העריכה תצליח להתמודד עם התזוזות). כדי להימנע מכך עדיף להשתמש בחצובה.
אלמנטים בתנועה
שימו לב לאלמנטים בתנועה. במידה ויש כאלו רוב הסיכויים שתוכנת העריכה לא תדע להתמודד איתם ותאלצו לשלבם בתמונה המאוחדת באופן ידני. זה אפשרי, אבל לא תמיד קל ודורש יותר עבודה. שילוב של צמחייה ורוח למשל לא יעשו לכם חיים קלים.
חשיפה ידנית
למניעת הבדלים בנתוני החשיפה בין תמונה לתמונה מומלץ לעבוד בצורה ידנית ולבצע את סדרת הצילומים במהירות כדי למנוע שינויים משמעותיים בתאורה.
חיבור התמונות בעריכה
אז עכשיו כשיש לנו סדרת תמונות מפוקסות למרחקים שונים והורדנו אותה למחשב, איך אנחנו מחברים ביניהן? יש מספר דרכים לעשות זאת, הנה תרשים הזרימה בו אני משתמש לרוב:
פתיחת סדרת התמונות בלייטרום.
עריכה ראשונית של אחת התמונות.
סנכרון העריכה לכל הסדרה: סמנו את כולן (CTRL + קליק על כל התמונות או Shift + קליק על הראשונה והאחרונה האחרונה) ולחצו על כפתור סנכרון (Sync). ודאו שכל הצ'קבוקסים מסומנים בחלון שיפתח ולחצו OK.
פתיחת סדרת התמונות כשכבות בפוטושופ - כאשר כל התמונות בסדרה מסומנות לחצו על הכפתור הימני בעכבר ובתפריט שיפתח בחרו את האופציה Open as Layers in Photoshop. תנו לתוכנה לעבוד וכשהיא תסיים תכנת פוטושופ תפתח באופן אוטומטי ותקבלו את התמונות מסודרות האחת מעל השנייה בשכבות.
התאמת השכבות בפוטושופ - גם אם צילמתם על גבי חצובה, שינוי נקודת הפוקוס מזיז מעט את התמונה. אל דאגה, פוטו שופ יסדר זאת בשבילכם. סמנו את כל השכבות (באותו אופן כמו קודם) ולחצו בתפריט Edit על האופצייה Auto Align Layers. בתפריט שיפתי השאירו את האופציה Auto מסומנת (ברירת המחדל) ולחצו OK. הפעולה יכולה לקחת כמה שניות.
חיבור השכבות - גם כאן פוטושופ יעשה עבורכם את העבודה. כשכל השכבות עדיין מסומנות לחצו בתפריט Edit על האופציה Auto Blend Layers, ודאו שהאופציה Stack Images מסומנת בחלון שנפתח ולחצו OK. התוכנה תבנה את המסכות המתאימות ועל המסך תראו את התמונה המאוחדת.
בדיקה - בשלב זה חשוב להגדיל את התצוגה ולבדוק היטב שאין תופעות מוזרות באזורי החיבורים. עברו היטב על כל התמונה, במיוחד אם היא כוללת אזורים עם תנועה. תקנו ידנית במידת הצורך.
השטחת השכבות - לא הכרחי, אבל מומלץ כדי למנוע מהקובץ הערוך לצמוח לגודל עצום. בתפריט Layer לחצו על האופציה Flatten Layers.
המשך עריכה - זהו, עכשיו יש לכם תמונה מאוחדת וחדה מקצה לקצה ואפשר להמשיך לערוך אותה כרגיל בפוטושופ.

לסיכום, רשימת היתרונות והחסרונות של השימוש בהערמת פוקוס
כמו (כמעט) כל דבר בחיים, גם להערמת פוקוס יתרונות וחסרונות ולהלן הפירוט. זכרו שבמצבים מסוימים היתרונות עולים בהרבה על מעט החסרונות, ואפילו אין להם ממש תחליף, במיוחד אם אתם מתכננים להגדיל ולהדפיס את התמונה. לכן, אם אתם עוסקים בצילום נוף, מומלץ מאוד להכיר את הטכניקה ולהתנסות בה, ולהיווכח שהשד ממש אינו נורא. האמת היא שהשד של תמונה לא מספיק חדה הרבה יותר נורא.
סיכום יתרונות וחסרונות של הערמת פוקוס:
יתרונות | חסרונות |
עומק שדה אינסופי (כמעט) | תהליך מעט מסורבל יותר |
מחייב ידע בפוטושופ (או תוכנת עריכה אחרת) | |
צורך יותר זמן בצילום ובעריכה | |
לא תמיד מתאפשר כשיש אלמנטים בתנועה |



Comments