חלוצי צילום הנוף היא סדרת כתבות המביאה את סיפורם של כמה מענקי הז'אנר הראשונים שאחראים במידה רבה על התפתחות התחום מראשית דרכו אל עבר מה שאנחנו מכירים כיום. והפעם סיפורו של גוסטב לה גרה - האיש שצילם HDR כבר במאה ה-19.
הרבה חלקיקי אור עברו בעדשות מאז הצליח המדען הצרפתי ג'וזף ניספור נייפס לקבע לראשונה את התמונה בשם "מבט מהחלון בלה גרה" על גבי משטח מתכת ב-1826/7. החל ממחצית המאה ה-19 הפך הצילום לשימושי יותר וצלמים רבים ברחבי העולם החלו להנציח בעבודתם גם את הנוף והטבע, נושא שעד אז היה נחלתם הבלעדית של הציירים. בסדרת כתבות זו אביא את סיפורם של כמה מחלוצי צילום הנוף. צלמים פורצי דרך שאחראים במידה רבה על התפתחות התחום למה שאנחנו מכירים היום.
גוסטב לה גרה (Gustave Le Gray) נולד ב-1820 בפרברים הצפוניים של פאריס וכבר מגיל צעיר גילה כישרון ושאיפות אומנותיות. הוא החל את הקריירה האומנותית שלו כצייר ואף הצליח להציג אחדים מציוריו בסלון, מוסד האומנות היוקרתי של פאריס, לפני שעבר ב-1847 לעסוק בצילום. הוא צילם פורטרטים, טבע, נוף ימי ומבנים חשובים. בנוסף חנך צלמים אחרים, כתב ספרים על צילום, עסק בפיתוח טכניקות חדשות בתחום והיה אחד הצלמים הצרפתיים החשובים של התקופה. אחת הטכניקות בהן התמחה נקראה אז הדפס קומבינציה (או צילום HDR גרסת המאה ה-19) שגוסטב לה גרה היה מחלוציה.
שילוב חשיפות היא טכניקה נפוצה בצילום הדיגיטלי שמטרתה להתגבר על מגבלות המצלמה לקלוט טווח דינמי גדול מידי - הבדלים גדולים בין האזורים המוארים ביותר והחשוכים ביותר בתמונה (בדרך כלל בין השמיים לקרקע). הרעיון הוא לצלם מספר תמונות בנתוני חשיפה שונים ולשלב אותם בתוכנת העריכה. אבל מי שחושב שהשיטה נולדה בעידן הפוטושופ, מסתבר שהעובדות קצת שונות. לה גרה נהג לצלם תמונות נוף ימי בטכניקת HDR (High Dynamic Range) כבר לפני כמעט 170 שנה. הוא צילם נגטיב אחד לשמיים ונגטיב שני לים ושילב אותם בפיתוח לקבלת פוזיטיב אחד. מעניין לציין שכבר אז היו לטכניקה זו לא מעט מתנגדים (ראו הפרק אודות פיטר הנרי אמרסון).
במהלך שנות עבודתו היתה לגוסטב לה גרה תרומה משמעותית לעולם הצילום בכלל וצילום הנוף בפרט. הוא היה שותף לפיתוח כמה מהתהליכים החשובים של התקופה כמו תהליך הקולודיאון הרטוב (ציפוי פלטת זכוכית בתמיסה רגישה לאור שהיה נפוץ עד 1870), שימוש בנייר כנגטיב, והדפס הקומבינציה (יצירת תמונה אחת משתי חשיפות שונות לאור) בו התמחה. הוא לימד עשרות צלמים והיה ממייסדי "החברה ההליוגרפית" (Société Héliographique), אגודת הצלמים הראשונה בעולם. הרעיון בהקמתה היה שיתוף ידע ורעיונות בין חבריה שיביא לפיתוח התחום ולפתרון בעיות מהיר בהרבה מעבודה אינדיבידואלית של צלמים וחוקרים.
ב-1855 פתח לה גרה סטודיו מפואר בו צילם רבות מהדמויות המשפיעות של פאריס בתקופה ההיא. בין היתר הוא הפך לצלם הרשמי של נפוליון השלישי. למרות הישגיו הרבים הוא לא הצליח לתרגם את כשרונו להצלחה כלכלית. לה גרה נאלץ לסגור את הסטודיו ב-1860, ובגיל 40 עזב את משפחתו ונמלט מנושיו למסע בארצות הים התיכון שכלל את איטליה, מלטה, לבנון, סוריה והסתיים במצרים שם השתקע והתפרנס בצניעות כמורה לציור. הוא נפטר בקהיר ב-1884. יותר ממאה שנים מאוחר יותר, ב-1999, החזיק צילום שלו בשיא העולמי לתקופה כאשר נמכר במכירה פומבית של סות'ביז במעל 840,000 דולר. לה גרה לא זכה כמובן ליהנות מכך, אבל אנחנו זכינו בעוד פרק בהיסטוריה המרתקת של התפתחות הצילום.
Kommentare