לערוך או לא לערוך זאת לא השאלה – הבעד והבעד בעריכת תמונות בצילום נוף

עריכת תמונות בצילום נוף נחשבת משום מה כנושא שנוי במחלוקת. רבים חושבים שתמונה ערוכה היא "פחות אמיתית". הפוסט הבא מנסה לערוך לכם את המחשבות ולהסביר למה אין פה שום מחלוקת

כמה פעמים שאלו אתכם אם תמונה שפרסמתם ערוכה. כמה פעמים טענו בפניכם שהתמונה "לא אמיתית" כי היא ערוכה. אז בואו נתחיל בשורה התחתונה: 1. כן, כל התמונות שלי ערוכות 2. התמונות שלי אמיתיות יותר דווקא בגלל שהן ערוכות. עכשיו אפשר לעבור להסברים, ושלא יובן לא נכון – הם ממש לא מתנצלים. עריכת תמונות בצילום נוף - הבעד והבעד.

אמיתית או ערוכה? גם אמיתית וגם ערוכה

ערכתם לבד?

עריכת תמונות נחשבת משום מה נושא שנוי במחלוקת. רבים חושבים אפילו שעריכה היא סוג של רמאות. אז בואו נתחיל עם העובדות. לכל מתנגדי העריכה ושוחרי ה"תמונות הטבעיות" אני מודיע (ריד מיי ליפס): אין כזה דבר תמונה דיגיטלית לא מעובדת. פשוט אין. המעבד של המצלמה או הטלפון הופכים את המידע הדיגיטלי לקובץ אותו אפשר להציג על גבי המסך. על הדרך הוא מחליט עבורכם איך יראו הצבעים של התמונה, הרוויה שלהם, הבהירות, הניגודיות וכו'. הוא עושה את זה מאחורי גבכם, איך שהוא מוצא לנכון, מבלי להתייעץ אתכם ובלי להתחשב מה באמת הרגשתם וראיתם בשטח. בנוסף לכל זה הוא גם מכווץ לכם את הקובץ ומעלים מידע על מנת שיתפוס פחות מקום בזיכרון. האם זה טוב? בהחלט. זה מהיר, זה פשוט, ולשימושים רבים זה הכי מתאים. אבל האם זה טבעי? ממש לא. אז כנקודת פתיחה בואו נסכים שהשאלה הרלוונטית היא לא אם התמונה ערוכה, אלא מי ערך אותה.

למה לערוך

האם קרה לכם שתמונת נוף שצילמתם לא באמת הצליחה להעביר את היופי של המקום? אני מניח שכן, הרבה פעמים. המצלמה רואה וקולטת את הנוף באופן שונה מאוד מהעין האנושית. ולמרות שהיא כיום חכמה ומשוכללת למדי, היא לא מתקרבת אפילו ליכולת של חוש הראיה בשילוב עם המוח האנושי ויתר החושים שלנו. המטרה בעריכה היא לפצות על מגבלות המצלמה וכאלה יש כאמור רבים, גם ברמה הטכנית ועוד יותר מכך ברמת של תפיסת המציאות. דוגמאות? בבקשה: היכולת להתמקד במהירות בעיקר ולהתעלם מהטפל, המעבר מראיה תלת-מימדית לתמונה דו-מימדית שטוחה, הטווח הדינמי המוגבל, השפעת האור על הצבעים, העדר חושים נוספים שעוזרים לקלוט את התחושות והאווירה של המקום ועוד ועוד, לא חסר. המשימה של הצלם היא לנסות להתגבר על כל אלו והעריכה היא אחד הכלים שעוזרים לו בכך. בעצם המטרה בעריכה היא ליצור תמונת נוף יפה ומושכת שתבטא טוב יותר את מה שחשנו בשטח ותעביר זאת לצופים. בלי עריכה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לבצע את זה.

אנסל אדאמס לא היה ראשון העורכים אבל הפך את העריכה בזמן הפיתוח לאמנות. לצילום המפורסם שלו "מונרייז - הרננדס, ניו-מקסיקו" הדפיס אדאמס עשרות גרסאות שונות

עריכה אינה תחליף לצילום טוב

נשאלת השאלה מאיפה נובעת ההתנגדות ולמה? מדוע למשל, בציור זה לגמרי בסדר, אבל בצילום מעורר ביקורת? ומדוע פעולות שונות בזמן הצילום (שימוש בעדשות שונות, זמן חשיפה, שימוש בפילטרים וכו) מקובלות יותר מאשר עריכת התמונה לאחר מכן. חלק מההתנגדות נובע אולי מהמחשבה (הלא נכונה) שכבר לא צריך לדעת לצלם טוב כדי ליצור תמונת נוף מרשימה. אז הנה החדשות: עדיין לא ניתן להפיק צילום נוף טוב ללא חומר גלם משובח. גם ברמה הטכנית (החשיפה, הפוקוס וכו') וגם ברמה האומנותית - הקומפוזיציה והתאורה. הזמינות של תכנות העריכה לא הורידה במאומה את הכישורים והשקעה הנדרשים מצלם הנוף בשטח. העריכה היא ההמשך הטבעי של תהליך הצילום בשטח, ושום תכנת עריכה לא תצליח להפוך צילום לא מוצלח לכזה.

התמונה המקורית (משמאל) והערוכה (מימין), איזה אתם מעדיפים? קבצי "ראוו" אינם עוברים עיבוד אוטומטי והתמונות נראות לכאורה חיוורות וחסרות חיים. אבל הם מכילים את כל המידע שנקלט על ידי החיישן ומשמשים חומר גלם לעריכה

למתוח את הגבולות

עריכת תמונות ממש לא החלה בעידן הדיגיטלי. הצילום היה מאז ומתמיד שילוב בין ידע טכני ליצירתיות (זה נכון, אגב, לגבי כל סוג של אומנות פלסטית). אנסל אדאמס האגדי, מחלוצי צילום הנוף המודרני, התמחה בצד הטכני של פיתוח והדפסת התמונה לא פחות מהצילום עצמו. כישורי עיבוד התמונה שלו והטכניקות אותן פיתח היוו השראה לדורות של צלמים הרבה לפני המצאת הצילום הדיגיטלי. העריכה היא חלק בלתי נפרד מצילום נוף (וצילום בכלל). היא חלק בלתי נפרד מתהליך יצירת התמונה. נכון שהיא יכולה ללכת רחוק, אבל כשהיא עשויה נכון היא מכניסה חיים לצילום נוף ומנסה להביא אותו למצב התודעתי שחוויתם בשטח. איפה עוברים הגבולות? מה "בסדר" לעשות ומה לא? את זה כל אחד מחליט לעצמו ובאומנות כמו באומנות אין מותר ואסור, ואין נכון ולא נכון. לאורך כל ההיסטוריה צלמים (ואומנים אחרים) בחנו את הגבולות הללו ותמיד זכו על כך ללא מעט ביקורת. וכמו שתמיד היה - סביר שהרחוק מידי של היום יהיה המובן והשמרני של העתיד. העידן הדיגיטלי לא מחדש כלום בעניין הזה, אולי רק מותח עוד קצת את גבולות האפשר והופך אותם זמינים יותר.

מסקנות (אישיות)

1. אין כזה דבר תמונה "טבעית" או תמונה לא מעובדת.

2. עריכה היא חלק בלתי נפרד מצילום נוף (וצילום בכלל).

3. אם אתם רוצים לצלם תמונות נוף יפות ואמיתיות יותר, שיזכירו לכם את מה שחוויתם והרגשתם בשטח, תתחילו לערוך.

4. כמה לערוך ואיפה עובר הגבול זה עניין אישי שלכם עם עצמכם.

5. וכל זה עוד בלי להזכיר את הבינה המלאכותית שבעזרתה אפשר לצלם מקומות שאינם קיימים בכלל.

6. לערוך או לא לערוך זו לא השאלה.